תקני מעלית EN 81-20 ו-EN 81-50
KONE מעליות – EN 81-20 וגם ל- EN81-50 תאימות ל
התקנים האירופיים EN 81-20 ו-EN 81-50, העוסקים בתכנון ובייצור מעליות, מציעים יתרונות משמעותיים בתחום הנגישות והבטיחות – הן עבור הנוסעים והן עבור טכנאי השירות.
התקן EN 81-20:2014 מגדיר דרישות בטיחות מעודכנות לבניית מעליות ולהתקנתן, בעוד התקן EN 81-50:2014 עוסק בדרישות בדיקה ובחינה של רכיבי מעלית מסוימים. תקנים אלו החליפו את התקנים הישנים EN 81-1 ו-EN 81-2 שהיו בתוקף מאז 1998, וכל מעלית שנכנסה לשימוש לאחר 31 באוגוסט 2017 חייבת לעמוד בדרישות החדשות.
דף זה מציג סקירה כללית של השינויים המרכזיים בדרישות הבטיחות כפי שנקבעו בתקנים EN 81-20 ו-EN 81-50. למידע מלא ומעמיק, מומלץ לעיין במסמכי התקנים הרשמיים. לקבלת פרטים נוספים, ניתן לפנות לנציג המכירות המקומי של KONE.
שיפורי בטיחות לנוסעים במעלית
שמירה על בטיחות מרבית: טיפול בתנועת תא הנוסעים במעלית (UCM) בלתי רצויה ובמהירות חריגה כלפי מעלה
הדרישות למנגנוני ההגנה מפני תזוזה בלתי רצויה של תא הנוסעים ממפלס העצירה שודרגו, והורחבו גם הדרישות להגנה מפני מהירות יתר של תא הנוסעים בעת עלייה – לרבות במצבי חילוץ.
לחברת KONE קיימות כבר כיום מערכות מעלית הכוללות פתרונות מובנים להתמודדות עם תזוזת תא הנוסעים לא רצויה, באמצעות בדיקות אוטומטיות יומיות של מומנט הבלימה וכושר העצירה של מכונת ההרמה. בנוסף, מעליות KONE כוללות תכונות סטנדרטיות המיועדות להתמודד עם סכנת מהירות בלתי נשלטת של תא הנוסעים בעת עלייה.
מערכות זיהוי דלתות
על מנת להפחית את הסיכון לפגיעת דלתות בנוסעים בעת כניסה או יציאה מהמעלית, התקנים המעודכנים מחייבים התקנת מנגנון “וילון אור” – מערכת גילוי ללא מגע שמונעת סגירת דלתות במקרה שזוהתה הפרעה בפתח. חשוב לציין כי מנגנוני זיהוי המבוססים על פוטו-תאים (photocell) לא יעמדו בדרישות התקן החדש.
מנגנון אבטחה לסגירה ונעילה של דלת תא הנוסעים
התקנים החדשים מחייבים התקנת מנגנון נעילה לדלת תא הנוסעים, שמונע את פתיחתה מבפנים כאשר תא הנוסעים אינו נמצא באזור ההתרה – כלומר, כאשר תא הנוסעים לא בקרבה מיידית לדלתות הקומה. דרישה זו נועדה למנוע סכנת נפילה של נוסעים הלכודים בעת ניסיון יציאה ממעלית שתקועה. חברת KONE מציעה מנגנון מסוג זה כחלק מכל פתרונות המעלית שלה.
סיווג עמידות באש של חומרי גמר תא הנוסעים במעלית
בתקן EN 81-20:2014 המעודכן, הוגדרו דרישות חדשות ומחמירות יותר לחומרים המשמשים ברצפה, בקירות ובתקרת תא הנוסעים של המעלית. חומרים אלו נדרשים לעמוד בדרישות סיווג אש מחמירות בהתאם לתקן האירופי EN 13501-1.
סיווגי המינימום הנדרשים הם:
רצפה: Cfl s2
קירות: C s2, d1
תקרה: C s2, d0
בסיווגים אלו:
האות C / Cfl מתייחסת לרמת התגובה לאש של החומר,
s מתארת את כמות העשן הנפלט בעת בעירה,
ו-d מציינת את נטיית החומר ליצירת טיפות/חלקיקים בוערים.
הדרישות נועדו להבטיח רמת בטיחות גבוהה יותר לנוסעים במקרים של דליקה.
חוזק מבני של דלתות תא הנוסעים, דלתות הקומה וקירות תא הנוסעים
תקן EN 81-20:2014 כולל דרישות מעודכנות לחוזק מבני של דלתות הקומה ודלתות תא הנוסעים, וכן של קירות של תא הנוסעים עצמו. הדלתות נדרשות כעת לכלול רכיבי ריתום (retainers) שמחזיקים את לוחות הדלת במקומם במקרה שבו מנגנוני ההכוונה המרכזיים אינם פועלים כראוי.
בנוסף, דלתות תא הנוסעים ודלתות הקומה חייבות לעבור בדיקות עמידות כנגד כוח פגיעה המדמה התנגשות של אדם הרץ לעבר הדלת. קירות תא נוסעים נדרשים לעמוד בעומסים המדמים דחיפה של אדם – לצורך הבטחת יציבות ועמידות מבנית בתנאי שימוש יומיומיים ואף קיצוניים.
תאורה בתא הנוסעים ופיר מעלית
תקן EN 81-20:2014 מחייב רמות תאורה גבוהות יותר בתוך תא הנוסעים ובתוך פיר המעלית, במטרה לשפר את בטיחות הנוסעים ואת הנגישות. התאורה בתוך תא הנוסעים נדרשת כעת לספק עוצמת הארה של 100 לוקס במקום 50 לוקס, והתאורה לשעת חירום בתא הנוסעים נדרשת לספק 5 לוקס למשך שעה – במקום דרישה קודמת של 1מחייב רמות תאורה גבוהות יותר בתוך התא עצמו ובתוך פיר המעלית, במטרה לשפר את בטיחות הנוסעים ואת הנגישות. התאורה בתוך תא הנוסעים נדרשת כעת לספק עוצמת הארה של 100 לוקס במקום 50 לוקס, והתאורה לשעת חירום בתא הנוסעים נדרשת לספק 5 לוקס למשך שעה – במקום דרישה קודמת של W 1 למשך שעה. לצורך שיפור הבטיחות של טכנאי לצורך שיפור הבטיחות של טכנאי השירות, הדרישה החדשה לתאורת חירום על גג תא הנוסעים היא 5 לוקס למשך שעה. הדרישות החדשות לתאורה בפיר המעלית הן:
- מינימום 50 לוקס בגובה של מטר אחד מעל גג תא הנוסעים, בתחום ההיטל האנכי שלה
- מינימום 50 לוקס בגובה של מטר אחד מעל רצפת הבור, בכל מקום שבו אדם יכול לעמוד, לעבוד ו/או לנוע בין אזורי העבודה
- מינימום 20 לוקס מחוץ לאזורים שהוגדרו לעיל, לא כולל אזורים מוצללים שנוצרים על ידי תא הנוסעים או הרכיבים בו
גישה לבור ולחדר מכונות, ומיקום תחנת הבקרה
תקן EN 81-20:2014 כולל שורת דרישות חדשות שמטרתן לשפר את רמת הבטיחות של טכנאי השירות בעת גישה לחדר המכונות של המעלית ועבודה בבור הפיר. אמצעי גישה כגון סולמות מחויבים כעת לעמוד בדרישות מוגדרות של מידות, חוזק ומיקום. הדרישות לגבי גישה לבורות שעומקם עולה על 2.5 מטר הפכו מחמירות יותר, וייתכן שתידרש דלת גישה ייעודית.
בנוסף, התקן מחייב התקנת עמדת שליטה בתוך הבור, כדי למנוע מצב שבו טכנאים ייאלצו לטפס על סולמות או לעמוד על שרפרפים לצורך גישה לרכיבים שמתחת לתא הנוסעים. עמדת השליטה צריכה להיות ממוקמת בקרבת אזורי המילוט שבבור. כמו כן, נדרשת פונקציית איפוס מחוץ לפיר.
דלתות גישה, בדיקה וחילוץ, וציוד בטיחות למשקולת הנגד
תקן EN 81-20:2014 מחייב שימוש בדלתות גישה או בדיקה במקום "פתחי ביקורת" (trapdoors), במטרה לאפשר גישה בטוחה ונוחה יותר לטכנאי שירות. הדרישות החדשות הן:
- דלתות גישה לפירי חדר מכונות יהיו בגובה מינימלי של 2 מטר וברוחב מינימלי של 0.6 מטר.
- דלתות גישה לחדרי גלגלות יהיו בגובה מינימלי של 1.4 מטר וברוחב מינימלי של 0.6 מטר.
- פתחי גישה לחדרי מכונות וגלגלות יאפשרו מעבר פנוי של לפחות 0.8 מטר על 0.8 מטר ויהיו מאוזנים באמצעות קונטרה.
- דלתות חירום יהיו בגובה מינימלי של 1.8 מטר וברוחב מינימלי של 0.5 מטר.
- דלתות בדיקה יהיו בגובה ורוחב מקסימליים של 0.5 מטר.
בנוסף, התקן החדש מחייב התקנת ציוד בטיחות למשקולת הנגד במקרים בהם קיימים חללים נגישים מתחת לבור המעלית – לדוגמה, כאשר הבור ממוקם מעל חניון תת-קרקעי או מחסן.
מרחבי מילוט על גג תא הנוסעים ובבור המעלית
הדרישות לגבי נפח מרחבי המילוט הבטיחותיים שעל גג תא הנוסעים ובבור המעלית הורחבו. הנפחים החדשים הם כדלקמן:
- עמידה זקופה: 0.4 x 0.5 מטר (ממדים אופקיים), 2 מטר (גובה)
- עמידת כריעה: 0.5 x 0.7 מטר (ממדים אופקיים), 1 מטר (גובה)
- שכיבה (רק עבור הבור): 0.7 x 1.0 מטר (ממדים אופקיים), 0.5 מטר (גובה)
על פי תקן EN 81-20:2014, דלת הקומה המובילה לגישה אל הבור חייבת לאפשר פתיחה מתוך הפיר, כך שטכנאי השירות יוכלו לצאת ממנו – גם אם הדלת הרלוונטית בקומה סגורה.
מעקות בטיחות על גג תא הנוסעים
למעקות הממוקמים על גג תא הנוסעים של המעלית נוספו דרישות חדשות בנוגע לחוזק מבני ולגובה מינימלי. דרישות אלו נועדו לצמצם את הסיכון לנפילה של טכנאי שירות אל תוך הפיר בזמן עבודה על גג תא הנוסעים. הדרישות המעודכנות הן:
- כאשר המרחק בין הקצה הפנימי של מעקה היד לקיר הפיר הוא עד 500 מ"מ – גובה המעקה יהיה לפחות 700 מ"מ.
- כאשר המרחק בין הקצה הפנימי של מעקה היד לקיר הפיר עולה על 500 מ"מ – גובה המעקה יהיה לפחות 1100 מ"מ.
אזור בולט לתוך הפיר במישור אופקי
כל בליטה אופקית (מדף) מקיר אל תוך הפיר, או קורה אופקית שרוחבה עולה על 150 מ”מ – לרבות קורות הפרדה – חייבת להיות מוגנת כך שלא ניתן יהיה לעמוד עליה. זאת, למעט מקרים שבהם קיימת מניעת גישה באמצעות מעקה בטיחות על גג תא הנוסעים, בהתאם לדרישות שצוינו לעיל.
שינויים המשפיעים על עיצוב הבניין
תקן EN 81-20:2014 כולל שינויים בדרישות שעל מהנדס הבניין למלא. כל השינויים הללו מתייחסים לפיר המעלית, וכוללים את הסעיפים הבאים:
- כל זכוכית המשמשת בפיר המעלית חייבת להיות זכוכית רבודה (laminated).
- אחריות על אוורור הפיר עוברת למהנדס הבניין. יצרן המעלית נדרש לספק את כל המידע הדרוש – לדוגמה, נתוני פליטת חום של רכיבי המעלית. גישה זו מאפשרת תכנון בניין חסכוני באנרגיה, שבו דרישות האוורור נקבעות לפי הפתרון היעיל ביותר אנרגטית, תוך התחשבות בתנאי העבודה של טכנאי השירות בפיר המעלית ובנוחות הנוסעים בתוך תא הנוסעים.
- ניתן להתקין מטף כיבוי אש בתוך הפיר. הפעלת מערכת המתזים (sprinkler) תתאפשר **רק** כאשר המעלית נמצאת בעצירה בקומה, ומפסקי ההפעלה הראשיים של המעלית ומעגלי התאורה מנותקים באופן אוטומטי על ידי מערכת גילוי אש או עשן.